לידת תינוק המתרחשת לפני השבוע ה- 37 תחשב כלידה מוקדמת שבה התינוק נולד כפג. לידת פג משמעה שהמערכות הגופניות של העובר טרם סיימו להתפתח. שככל שלידת התינוק מוקדמת יותר כך משקל הפג יהיה קטן יותר ובהתאמה עולה הסיכוי לנזקים כבדים בשל אי התפתחות איברים קריטיים כמו המוח, הלב והריאות וכד…

סימני אזהרה מוקדמים אצל נשים הרות הנמצאות בסיכון גבוה ללידת פג בלידה מוקדמת הם: צוואר רחם קצר בבדיקת אולטרסאונד, זיהומים, צירי לידה מוקדמים או התכווצויות בבטן, סכרת, רעלת היריון, לידת פג בעבר, היריון מרובה עוברים, הפריה מלאכותית, עישון ושימוש בסמים ובאלכוהול במהלך ההיריון. על הרופא המטפל מוטלת החובה למנוע ככל שניתן את הנזקים הקשים הקשורים בלידת פג בלידה מוקדמת ולאפשר ההתפתחות תקינה של העובר. יחד עם זאת, לעיתים נדרשת לידה מוקדמת להצלת חייהם של היולדת ושל העובר.

מניעת לידת פג בלידה מוקדמת מתבצעת על ידי הזרקת זריקת פרוגסטרון לאשה ההרה או על ידי נטילת תרופות מעכבות לידה (תרופות טוקוליטיות). במקרים קיצוניים יותר קיימת אפשרות לתפור את צוואר הרחם או לאשפז את האישה ההרה לשמירת הריון קפדנית בבית החולים.

אם הרופא המטפל לא אבחן את סימני האזהרה המוקדמים אצל האישה ההרה ובעקבות כך נולד פג בלידה מוקדמת, תתכן עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידת פג בלידה מוקדמת המזכה בפיצויים מרביים בגין הנזקים שנגרמו.

לפיכך, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בלידת פג על מנת שיבדוק האם הרופא המטפל עמד ב"מבחן הסביר" והאם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית בלידה של פג בהליך לידה מוקדמת לנזקים הבלתי הפיכים שנגרמו לפג שנולד ואף לאמו.

במידה ועו"ד רשלנות רפואית בהריון ולידה ימצא עילה להגשת התביעה לאחר בדיקה יסודית של פרטי מהלך לידת הפג בצירוף חוות דעתו התומכת של רופא בכיר, הרי שתתכן עילת תביעת רשלנות רפואית בלידה של פג המזכה בפיצויים מרביים בגין הנזקים שנגרמו ליולדת ו/או לפג.