רופא המשפחה מחויב לערוך אבחון רפואי יסודי (בזמן אמת) של כל תלונות המטופל/ת תוך ביצוע "אבחנה מבדלת" עד הגעה לאבחנה רפואית נכונה. כמובן, שלא מצופה מרופא המשפחה שידע לאבחן את כל המחלות הקיימות או יכיר את כל הסימפטומים הקיימים, אך מצופה וודאי ממנו לנקוט אבחנה מבדלת בתהליך האבחון הרפואי.

במסגרת ביצוע אבחנה מבדלת, על הרופא המטפל לערוך תחילה רשימה של כל המחלות והמצבים הרפואיים העשויים להסביר את תלונות המטופל/ת, ואז עליו לשלול, בזה אחר זה, מחלות העלולות להתיישב עם תלונותיו של החולה ו/או הסימפטומים המופיעים אצלו עד להגעה לאבחנה הנכונה. אבחנה מבדלת זו צריכה להיות מבוצעת בהקדם בזמן סביר על מנת למנוע פגיעה בסיכויי החלמתו של המטופל .

מהי רשלנות רפואית של רופא משפחה?

למרבה הצער מוגשות בישראל אלפי תביעות כנגד רופא משפחה בגין רשלנות רפואית. פעולה רשלנית של רופא משפחה עשויה להיות למשל פענוח שגוי של בדיקות, אבחון שגוי, מעקב הריון לקוי שהוביל ללידת תינוק עם מום, איחור באבחון של מחלה קשה כמו סרטן, מתן טיפול תרופתי מיותר או שגוי שגרם לנזק, אבחון מאוחר מדי של מחלה שגרם לנזק בלתי הפיך, התרשלות במהלך מעקב רפואי שוטף, אי הפנייה לרופאים מומחים להמשך ייעוץ, התרשלות בעת ביצוע הליך רפואי, ביצוע טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת של המטופל וכדומה.

מקרים בהם קיים בסיס להגשת תביעה לרשלנות רפואית של רופא משפחה

·         רשלנות רפואית במעקב הריון ולידה שגרם לנזק בלתי הפיך ליולדת ו/או לעובר

·         אבחון מאוחר ו/או שגוי ו/או חלקי של מחלה

·         התעלמות מתלונות רפואיות על סימפטומים חוזרים ונשנים

·         אי מיצוי אפשרויות האבחון החיוניות עבור המטופל/ת

·         מניעת הפנייה להמשך ייעוץ או טיפולים רפואיים נחוצים

·         פספוס של ממצאים חריגים או חריגות שעלו בבדיקות רפואיות

·         ביצע טיפול ללא קבלת הסכמה מודעת של המטופל/ת

·         אי הפנייה לביצוע בדיקות רפואיות נדרשות

·         טיפול תרופתי מיותר ו/או שגוי ו/או במינון לא נכון

·         חריגה בהתנהלות כפי שהיה מצופה הרופא משפחה ו/או הצוות המטפל להתנהג

·         אי נקיטת אבחנה מבדלת

את מי תובעים ?

החוק קובע כי לקופת החולים קיימת אחריות שילוחית כלפי כל עובדיה לרבות רופאי המשפחה שעובדים מטעמה. בשל אחריות שילוחית זו על פי חוק, לרוב קופות החולים קיימת פוליסת ביטוח בחברת ביטוח המכסה אותם במקרים של תביעות לרשלנות רפואית. במקרה של רשלנות הרפואית מצד רופא משפחה, תוגש תביעת הרשלנות הרפואית כנגד קופת החולים וחברת הביטוח המבטחת ולא כנגד הרופא.

מטרת תביעת רשלנות ברפואת משפחה

אם נפגעתם ונגרם לכם נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני על ידי רופא המשפחה בקופת חולים שלכם, ייתכן ואתם זכאים לפיצויים משמעותיים בגין רשלנות רפואית רפואת משפחה. יודגש בהקשר זה כי התביעה מוגשת כנגד חברת הביטוח המבטחת את הרופא ולא כנגד הרופא עצמו.

יש לזכור כי מטרת תביעת רשלנות רפואית ברפואת משפחה איננה להעניש את רופא המשפחה  בגין רשלנותו הרפואית או הפרת חובותיו לקבלת הסכמתכם מדעת, אלא לפצות אתכם בגין הנזקים הפיזיים ו/או הנפשיים הבלתי הפיכים שגרמה הרשלנות הרפואית. בהקשר זה יודגש כי ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית בשל אי הסכמה מדעת גם אם לא נגרם כל נזק למטופל.

תנאי סף להגשת תביעת רשלנות נגד רופא משפחה

כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית כנגד רופא משפחה על עו"ד רשלנות רפואית לבסס שלושה יסודות משפטיים: רשלנות הגורם המטפל, נזק בלתי הפיך למטופל/ת וקיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק הנתמך בחוות דעת רופא בכיר. ללא הוכחה של שלושת יסודות אלה יחדיו, אין טעם בהגשת התביעה מאחר ובית המשפט ידחה את התביעה על הסף. בהקשר זה יודגש כי ניתן לתבוע ברשלנות רפואית בגין אי הסכמה מדעת גם אם לא נגרם כל נזק למטופל.

לפיכך, חיוני להתייעץ עם עורך דין טרם הגשת תביעת רשלנות רפואית ברפואת משפחה על מנת יבדוק ביסודיות האם הרופא ו/או צוות הרפואי עמד ב"מבחן הסביר" והאם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית של רופא משפחה לבין הנזק הבלתי הפיך שנגרם למטופל/ת.

בכל מקרה, על מנת להעריך אפשרות הגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית, ניתן לפנות להתייעצות אישית עם עורכת הדין נעמי קויפמן ניב וצוות משרדה.