תסמונת קלאב פוט CLUB FOOT או רגל סוסנית או רגל קלוטה או רגל קלובה הינה תסמונת גנטית הגורמת לעיוות מולד בכף הרגל. מקורה של התסמונת בהתפתחות לא תקינה של העובר הגורם לעיוות אורתופדי בנטאיה פנימה או החוצה של אחת מכפות הרגליים או שתיהן, וכן לבעיות נוירולוגיות או כרומוזומליות . בכ־50 אחוזים מהמקרים העיוות האורטופדי יופיע בשתי כפות הרגליים.
תסמונת קלאב פוט שכיחה יותר אצל זכרים ומופיעה באחת מתוך אלף לידות.
אבחון תסמונת קלאב פוט
תסמונת קלאב פוט ניתנת לאבחון במהלך ההיריון על בדיקת אולטרסאונד בסקירת המערכות הראשונה. בדיקות נוספות לאיתור הקלאב פוט הן בדיקת מי שפיר, בדיקת אקו לב לעובר, ייעוץ גנטי ומעקב אולטרה סאונד במהלך ההיריון. לרוב מתגלה התסמונת בשלושת החודשים האחרונים להריון.
תסמונת קלאב פוט ניתנת לאבחון מיד לאחר הלידה ויש לטפל בעובר בהקדם האפשרי למניעת מגבלות תפקודיות בולטות בהתאם למצבו הבריאותי.
טיפול בתסמונת קלאב פוט
לרוב הטיפול בפגם האורתופדי לאחר לידה ייעשה בעזרת גיבוס הרגל או הרגליים באופן סדרתי מדי שבוע כך שתתקבל רגל הדומה בצורתה ככל האפשר לכף רגל תקינה, המתפקדת היטב וללא כאב. בחלק מהמקרים יידרש ניתוח מורכב לצורך הארכת גיד אכילס. בסיום הטיפול צפויה לילד התפתחות רגילה ותקינה, לרוב ללא מגבלות בהליכה ובפעילות ספורטיבית.
כאשר אחד ההורים לוקה בתסמונת קלאב פוט מדובר בהריון בסיכון גבוה היות קיים סיכוי של 50% להולדת ילד עם תסמונת קלאב פוט. לפיכך, אי גילוי המום הגנטי של התסמונת עקב אי הפניית ההורים לייעוץ גנטי לאור גורמי סיכון או אבחון גנטי שגוי במהלך ההיריון , עשויים להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
להלן מקרים בהם קיים בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון תסמונת קלאב פוט או רגל קלוטה:
• אי הפניית הרופא המטפל לייעוץ גנטי חרף קיומם של גורמי סיכון ספציפיים
• אי הפניית הרופא המטפל לאבחון טרום לידתי :בדיקת סיסיי שלייה או מי שפיר, חרף קיומם של גורמי סיכון ספציפיים
• רשלנות בביצוע ו/או בפיענוח בדיקות המעבדה ו/או במסירת תוצאותיהן להורים
• רשלנות בביצוע סקירת המערכות ואי איבחון של מומים אופייניים לתסמונת.