רשלנות רפואית בניתוחים
בכל הקשור לרשלנות רפואית בניתוח חשוב להבדיל בין שני סוגי ניתוחים: ניתוחים מצילי חיים המיועדים להציל את חיי המטופל/ת וניתוחים אלקטיביים שאינם דחופים ומתוכננים מראש כמו למשל ניתוחים פלסטיים.
חוק זכויות החולה קובע כי בניתוחים דחופים המיועדים להצלת חיים אין צורך לקבל את הסכמת המנותח/ת טרם עריכת הניתוח. יחד עם זאת, בניתוחים שאינם דחופים (ניתוחים אלקטיביים) חלה על הרופא חובת גילוי מוגברת. חובה זו מחייבת מתן הסבר נרחב יותר למנותח/ת בדבר סיבוכים נדירים ואפשריות טיפול מגוונות כדי לקבל הסכמה מדעת של המנותח/ת ולהימנע ממצג שווא.
רשלנות רפואית נפוצה בניתוחים
מניעת מידע ופגיעה באוטונומיה
בניתוחים אלקטיביים, הרופא המנתח מחויב להסביר למטופלים בשפה ברורה על כל הסיכונים ו/או הסיכויים הכרוכים בניתוח לא מספיק שהמטופלים "רק יחתמו" על טפסי ההסכמה מבלי שהבינו היטב וקראו את תוכנם. אחרת קמה עילת תביעה בגין רשלנות רפואית המזכה בפיצויים מרביים בגין הנזקים שנגרמו לו.
ניתוח על ידי מומחים
ישנם ניתוחים הדורשים מיומנות והסמכה של רופא מנתח בתחום הניתוח הספציפי. חוסר מיומנות של רופא המנתח עשוי להוביל לאבחון מוטעה של נחיצות הניתוח או האיבר המנותח, לביצוע ניתוח באופן שגוי ו/או שלא נדרש או באופן כושל, ולגרום לנזק בלתי הפיך למנותח/ת. ישנם מקרים בהם רשלנות רפואית בניתוח מתרחשת כבר בשלב ההכנה של המטופל/ת לניתוח ולא רק בניתוח עצמו או לאחריו.
מהי רשלנות רפואית בניתוח
כל ניתוח כרוך בסיכונים מסוימים ועשוי להסתבך אך לא כל נזק או החמרה בעקבות הניתוח עשויים להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
החוק קובע כי רשלנות רפואית היא מצב שבו הרופא המטפל עשה מעשה כלשהו, שרופא סביר לא היה עושה, או לחילופין חדל מלעשות משהו שרופא סביר היה עושה , וגרם בכך לנזק למנותח/ת.
רשלנות רפואית בניתוח עלולה לקרות בזיהום במהלך ניתוח או בעת השגחה לאחר ניתוח או בתהליך ההחלמה לאחר ניתוח ולא רק בניתוח עצמו.
כדי לבסס עילת רשלנות רפואית נדרש להוכיח כי הרופא ו/או הצוות הרפואי סטה מהפרוטוקול הרפואי בעת ביצוע הניתוח ו/או שלא ביצע פעולה שכל רופא סביר אחר היה מבצע , וגרם בכך לנזק צמיתה בלתי הפיך למנותח/ת
מקרים בהם קיים בסיס להגשת תביעה לרשלנות רפואית בניתוח
הניתוח לא בוצע בתוך זמן סביר
הצוות המנתח היה חסר מיומנות ו/או מקצועיות הדרושה לביצוע ההליך
בוצע שימוש בטכניקת ניתוח שגויה ו/או שאינה אופטימאלית
הושארו גופים זרים בחלל המקום המנותח
הצוות הרפואי לא עדכן כיאות את המנתחים
המנתח לא עדכן כיאות את הצוות הרפואי
במהלך ניתוח כרתו בטעות איבר לא נכון
בוצע אבחון שגוי ו/או חלקי במהלך הניתוח
נגרמו נזקים עצביים בשל טעות של המנתח
הצוות הרפואי הראה לחץ וחוסר יכולת בהתמודדות עם מצבים צפויים במהלך הניתוח
בוצע שימוש באנשי מקצוע שונים לא מיומנים ו/או חסרי הסמכה מתאימה
מטרת תביעת רשלנות רפואית בניתוח
יש לזכור כי מטרת תביעת רשלנות רפואית בניתוח איננה להעניש את הרופא או המוסד הרפואי בגין הרשלנות הרפואית בניתוח אלא לפצות את המנותח/ת בגין הנזקים הפיזיים ו/או הנפשיים הבלתי הפיכים שנגרמו בשל הניתוח הכושל.
במילים אחרות, המטרה בהגשת תביעה לרשלנות רפואית בניתוח היא מתן פיצוי כספיי להשבת המצב לקדמותו ככל שניתן אילולא הרשלנות הרפואית בניתוח.
תנאי סף להגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוח
כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית, נדרש עורך הדין לבסס שלושה יסודות משפטיים: רשלנות הגורם המטפל, נזק בלתי הפיך למטופל/ת וקיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק הנתמך בחוות דעת רופא בכיר. ללא הוכחה של שלושת יסודות אלה יחדיו, אין טעם בהגשת התביעה מאחר ובית המשפט ידחה את התביעה על הסף.
לפיכך, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית בניתוחים על מנת שיבדוק האם הרופא המנתח עמד ב"מבחן הסביר" והאם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית בניתוח לבין הנזק הבלתי הפיך שנגרם למנותח/ת.
במידה ועו"ד רשלנות רפואית בניתוח ימצא עילה להגשת התביעה לאחר בדיקה יסודית של פרטי האירוע בצירוף חוות דעתו התומכת של רופא בכיר, הרי שקמה עילת תביעת לרשלנות רפואית בביצוע ניתוח המזכה בפיצויים מרביים בגין הנזקים שנגרמו.
חושש כי נפגעת ברשלנות רפואית בניתוח ?
צרו קשר להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות