רשלנות רפואית בטיפול שורש
הסיבה הנפוצה לטיפול שורש היא הזנחת היגיינת הפה והשיניים שגורמת לעששת ומובילה לזיהום ולהתפתחות מחלות בתעלות השורש. רופא השיניים מבצע טיפול שורש יסודי ומעמיק בעצב השן למנוע את איבוד השן ועקירתה. רופא שיניים כללי אומנם מוסמך לבצע טיפול שורש אך במצבים מורכבים של זיהום בשורש השן עליו להפנות את המטופל/ת לרופא שיניים המתמחה בטיפולי שורש.
מהי רשלנות רפואית בטיפולי שורש ?
רשלנות רפואית היא מצב שבו רופא עשה מעשה כלשהו שרופא סביר לא היה עושה, או לחילופין חדל מלעשות משהו שרופא סביר היה עושה , וגרם בכך לנזק למטופל/ת.
כאשר מבוצע טיפול שורש רשלני שגרם לזיהום, דימום, דלקת או פגיעה בלסת התחתונה ובשל כך יש צורך לבצע טיפול שורש חוזר או לעקור את השן, תתכן עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
לא אחת מוגשות תביעות בגין רשלנות רפואית בטיפול שורש, בעקבות מקרים שבהם הרופא ביצע
כשל באבחון והטיפול שנדרש (למשל בצע טיפול שורש במקום סתימה פשוטה) או סדק את השן עקב קדיחה מעבר לנדרש או גרם לזיהום עקב חיטוי לא יסודי וכד..
חובת המומחיות כתנאי סף
בטיפולי שורש נדרשת מומחיות של רופאים פה ולסת לביצוע טיפול השורש. ביצוע טיפולי שיניים בהתקנת שתלים בפה ולסת הדורשים מומחיות, על ידי רופאי שיניים שאינם מומחים בתחום הטיפול, תחשב לרשלנות רפואית. רשלנות רפואית עלולה להיגרם גם בשל חוסר מיומנות או מקצועיות מצד רופא השיניים כללי שבחר שלא להפנות את המטופל/ת לרופא מומחה בפה ולסת ולבצע את התקנת השתל בעצמו. חוסר מיומנות של רופא השיניים עשוי להוביל לאבחון שיניים מוטעה ,להתקנת שתל באופן שגוי ו/או שלא נדרש, ולגרום לנזק עצבי בפה ובלסת שהינו בלתי הפיך למטופל/ת.