רשלנות רפואית בברית מילה
ברית מילה הינו ניתוח כירורגי המבוצע בטקס דתי מסורתי כחלק מקיום מצוות היהדות ולא כהליך רפואי כחלק מעיסוק ברפואה. אין חולק כי ביצוע ברית מילה כרוך בסיכונים וסיבוכים רפואיים ומטבע ההליך הכירורגי נדרשת בקיאות ומומחיות רפואית לביצועה. יחד עם זאת, החוק מכיר במילה כהליך קוסמטי אסתטי יזום על ידי הורי הנימול (ניתוח אלקטיבי) בשונה מניתוח דחוף להצלת חיים.
ההבדל המשפטי בין מוהל לרופא
ביצוע מילה אינו בבחינת פעולה רפואית ומוהל שאינו רופא יישא באחריות בשל רשלנות (שאינה רפואית) בברית מילה אם הפר את חובת הזהירות החלה עליו כמוהל דתי. החוק אינו אוסר של מוהל חסר הכשרה רפואית לעסוק במילה אך מתנה את עיסוקו בכך שיבוצע באופן מוסמך ומיומן. לפיכך חובת הזהירות החלה כחובה חקוקה (פקודת הרופאים) על מוהל שהינו רופא לא תחול על מוהל שאינו רופא.
סיכון סטטיסטי
הורים רבים מעדיפים לבצע את ברית המילה אצל מוהל דתי ולא אצל רופא מוסמך.
על פי נתוני סטטיסטיקה הסיכוי להיפגע בברית מילה על ידי מוהל שאינו רופא גבוה פי 4 מהסיכוי להיפגע על ידי מוהל שהינו רופא. ממידע שאינו חשוף לציבור עולה תמונה מדאיגה המצביעה על סיכוי 1:50 לסיבוכים בהליכי מילה על ידי מוהלים שאינם רופאים לעומת סיכוי נמוך יותר לפגיעה 1:200 אצל רופאים שהם גם מוהלים.
מהי רשלנות רפואית בברית מילה ?
על מוהל מוטלת החובה להפנות את הנימול לטיפול רפואי בכל תסמין רפואי חשוד ו/או חריג. רשלנות רפואית של מוהל או רופא בברית מילה עשויה לבוא לידי ביטוי בחריגה מרמת המיומנות הסבירה תוך גרימת נזק בלתי הפיך משמעותי לאיבר הנימול.
חוסר מיומנות של רופא או מוהל יחשב רשלנות בביצוע ניתוח ברית מילה באופן כושל תוך הפרת חובת הזהירות וגרימת נזק צמיתה לתינוק הנימול. ישנם מקרים רבים בהם רשלנות רפואית בברית מילה מתרחשת כבר בשלבי ההכנה של ההורים והנימול לטקס המילה ולא רק בניתוח המילה עצמו או לאחריו (חיטוי, מעקב, חבישה, טיפול וכד…)..
מקרים בהם קיים בסיס להגשת תביעה לרשלנות רפואית בברית מילה
• כריתה חלקית של איבר המין
• הסרה חלקית של העורלה הדורשת ניתוח קוסמטי להשלמת המילה.
• דימום קשה שמצריך ניתוח להפסקתו
• פגיעה בצינורית השופכה של התינוק
• התפתחות זיהום
• התפתחות נמק במקום המילה
• פגיעה המצריכה ניתוח כירורגי
• איחוי בלתי תקין של איבר המין
קבלת הסכמה מדעת
ברית מילה נחשב לפי החוק לניתוח אסתטי קוסמטי (אלקטיבי) המחייב את הרופא והמוהל בחובת גילוי מוגברת. חובת גילוי מוגברת זו מחייבת את הרופא והמוהל במתן הסבר נרחב יותר להורי הנימול אודות סיכונים/סיבוכים ואפשריות טיפול מגוונות כדי לקבל הסכמתם מדעת לביצוע הניתוח ולהימנע ממצג שווא. הרופא מחויב להסביר למטופלים בשפה ברורה על כל הסיכונים ו/או הסיכויים הכרוכים בניתוח לא מספיק שהמטופלים "רק יחתמו" על טפסי ההסכמה מבלי שהבינו היטב וקראו את תוכנם. אחרת קמה עילת תביעה בגין רשלנות רפואית המזכה בפיצויים מרביים בגין הנזקים שנגרמו לנימול.
מטרת תביעת רשלנות פיצוי ולא ענישה
מטרת תביעת רשלנות בניתוח מילה איננה להעניש את הרופא או המוהל בגין הרשלנות הרפואית בברית מילה אלא לפצות את הנימול בגין הנזקים הפיזיים ו/או הנפשיים הבלתי הפיכים שנגרמו בשל ניתוח ברית מילה הכושל.
תנאי סף להגשת תביעת רשלנות
כדי להגיש תביעה, על עו"ד רשלנות רפואית לבסס שלושה יסודות משפטיים: רשלנות הגורם המטפל, נזק בלתי הפיך למטופל/ת וקיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק הנתמך בחוות דעת רופא בכיר. ללא הוכחה של שלושת יסודות אלה יחדיו, אין טעם בהגשת התביעה מאחר ובית המשפט ידחה את התביעה על הסף.
לפיכך, מומלץ לפנות לעורך דין המתמקד ברשלנות רפואית על מנת שיבדוק האם הרופא או המוהל עמד ב"מבחן הסביר" והאם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית בניתוח ברית מילה לבין הנזק הבלתי הפיך שנגרם לנימול.
במידה ועו"ד רשלנות רפואית בניתוח ברית מילה ימצא עילה להגשת התביעה לאחר בדיקה יסודית של פרטי האירוע בצירוף חוות דעתו התומכת של רופא בכיר, הרי שקמה עילת תביעת לרשלנות בניתוח ברית מילה המזכה בפיצויים מרביים בגין הנזקים שנגרמו לנימול. ניתן להגיש את התביעה עד שהנימול מגיע לגיל 25.