רשלנות רפואית באבחון גנטי
ייעוץ גנטי נועד לזהות גן פגום אצל ההורים או אחד מהם ועלול לעבור בתורשה לעובר ואף לגרום לו למומים קשים ולעיתים רחוקות גם למוות.
אומנם לא ניתן למנוע הולדת כל המומים הגנטיים אך ניתן למנוע הולדת עובר עם מומים גנטיים תורשתיים.
מתי רצוי לבצע בדיקה גנטית?
בדיקות הסקר הגנטיות מבוצעות לרוב לפני הלידה הראשונה אך מומלץ לבצען טרם כניסה להריון נוסף . טרם ביצוע בדיקות הסקר יש לבדוק באם נוספו בדיקות גנטיות חדשות לסל הבריאות או ברפואה הפרטית.
בני זוג שיודעים כי קיימת במשפחתם מחלה גנטית, פיגור שכלי, מום מולד נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר ולכן מומלץ שיפנו ליעוץ גנטי רפואי טרם הכניסה להריון על מנת שזה יקבע עבורם בדיקות סקר גנטיות מתאימות.
רשלנות רפואית נפוצה באבחון גנטי
מהי הסכמה מדעת ?
במסגרת הייעוץ הגנטי ובהתאם לתוצאותיו, מוטלת על הרופא המטפל החובה למסור להורים כל מידע רפואי רלוונטי אודות הסיכון לקיום מום או מחלה גנטית בעובר, משמעותם הרפואית והתפקודית וכן אפשרויות האבחון, הטיפול או הפסקת ההיריון למניעת הולדת בעוולה.
במילים אחרות, לא מספיק שהרופא המטפל "רק יחתים" את ההורים על טפסי ההסכמה לאבחון גנטי מבלי שהבינו היטב, קראו והבינו את תוכנם. הייעוץ ניתן על סמך שאלון ארוך ומפורט להורים לפני ההיריון וכן על בסיס בדיקת DNA הנערכת להורים ובמידת הצורך גם לעובר, לפני ו/או במהלך ההיריון.
רשלנות באי אבחון גנטי
תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות בגין אי אבחון של תסמונות גנטיות קשות שניתן היה לאבחן במהלך ההיריון ובעקבות זאת להפסיק אותו ולמנוע את הולדתו בעוולה של הילוד.
במקרים של הולדה בעוולה של עובר עם תסמונות גנטיות קשות כתוצאה מאי הפניה לקבלת ייעוץ גנטי, טעות בפענוח תוצאות הבדיקות, או אי ידוע ההורים לגבי מכלול האפשרויות העומדות בפניהם לרבות זכותם לבחור האם להמשיך את ההיריון או להפסיקו ,כל אלה עשויים להקים עילת רשלנות רפואית המזכה בפיצויים מרביים בגין הנזקים שנגרמו להם.
מקרים בהם קיים בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית בהולדה בעוולה כתוצאה מאי אבחון תסמונות גנטיות קשות:
· אי הפניית הרופא המטפל לייעוץ גנטי חרף קיומם של גורמי סיכון ספציפיים
· אי הפניית הרופא המטפל לאבחון טרום לידתי :בדיקת סיסי שלייה או מי שפיר, חרף קיומם של גורמי סיכון ספציפיים
· אי יידוע האישה ההרה בדבר האפשרות לבצע בדיקה גנטית
· טעות בפענוח תוצאות הבדיקה המעידות על נשאות הגן הפגום
· אי יידוע ההורים בדבר האפשרות לבצע הליך של PGD טרום השרשה
· רשלנות בביצוע ו/או בפענוח בדיקות המעבדה ו/או במסירת תוצאותיהן להורים
· אי הפניית בן הזוג לביצוע בדיקת נשאות למחלה התורשתית.
מהי רשלנות רפואית?
החוק קובע כי רשלנות רפואית באבחון גנטי הינה מצב שבו רופא מטפל עשה מעשה כלשהו, שרופא סביר לא היה עושה, או לחילופין חדל מלעשות משהו שרופא סביר היה עושה, וגרם בכך לנזק ליולדת ו/או לעובר. יודגש כי רשלנות רפואית תתכן גם אם הבדיקות יצאו תקינות.
גם במקרה ובדיקות הרפואיות השונות שערכתם יצאו תקינות ו"הכל נראה בסדר", תתכן רשלנות רפואית היות ומוטלת על הרופא המטפל חובה חקוקה לבצע מעקב יזום ואקטיבי אחר הריון המטופלת ולא לצפות ממנה לדאוג בעצמה למעקב הריון תקין. במקרה שהרופא המטפל לא עקב אחר תוצאות הבדיקות או לא יזם או תעד מסירת מידע רפואי חיוני למטופל/ת במהלך ההיריון והלידה , תקום עילת מוצדקת להגשת תביעה לרשלנות רפואית.
מטרת תביעת רשלנות רפואית באבחון גנטי
יש לזכור כי מטרת תביעת רשלנות באבחון מום גנטי איננה להעניש את הרופא המיילד או המוסד הרפואי בגין הרשלנות הרפואית בהריון ובלידה אלא לפצות את היולדת בגין הנזקים הפיזיים ו/או הנפשיים הבלתי הפיכים שנגרמו לה ו/או לעובר עקב אי האבחון הגנטי שהוביל להולדה בעוולה .
לפיכך, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית הריון ולידה על מנת שיבדוק האם הרופא המטפל עמד ב"מבחן הסביר" והאם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית באי אבחון מחלה גנטית להולדת עובר עם מומים קשים כתוצאה מהולדה בעוולה.
במידה ועו"ד רשלנות רפואית ימצא עילה להגשת התביעה לאחר בדיקה יסודית של פרטי ההיריון והאבחון הגנטי בצירוף חוות דעתו התומכת של רופא בכיר בתחום הגנטיקה, הרי שתתכן עילת תביעת רשלנות רפואית בלידה של עובר עם מום גנטי המזכה בפיצויים מרביים בגין הנזקים שנגרמו.
חוששת כי נפגעת ברשלנות רפואית בהריון ?
צרי קשר להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות